עורך דין לענייני ירושה - ירושה עפ"י דין
אדם אשר לא הותיר אחריו צוואה, לא ניתן יהיה להביע את רצונו אף אם רצונו היה ידוע לכל. הרכוש אשר הותיר אותו אדם יחולק בין קרוביו בהתאם לסולם העדיפויות הקבוע בחוק הירושה.קרובי המוריש אשר זכאים עפ"י דין לרשת מוריש אשר לא הותיר אחריו ירושה הינם:
מי שהיה במות המוריש בן/בת זוגו/זוגתו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.
החוק קובע 3 מדרגות ירושה עפ"י סדר העדיפויות הבא:
מדרגה א - ילדיו, נכדיו וניניו של המוריש.
מדרגה ב - הוריו, אחיו, אחיותיו ואחיינו של המוריש.
מדרגה ג - סבו וסבתו, דודו ובני דודו של המוריש.
יובהר כי, אין חשיבות למספר היורשים. החשיבות הינה במיקום מדרגת היורשים בלבד, משמע- באם במדרגה א' נמצא יורש אחד, אזי כל העזבון שייך לו, באם נמצאים מספר יורשים במדרגה א' - אזיי מתבצעת חלוקה שווה. באם אין יורשים במדרגה א' עוברים למדרגה ב' וכן הלאה.
יודגש כי, לבין הזוג של המוריש מעמד מיוחד, כפי שיפורט בהמשך.
לעניין חלוקת העזבון עפ"י דין, סדר שאלות הבדיקה לחלוקה הינן כדלקמן:
1. האם למוריש ילדים- באם התשובה חיובית- העזבון יתחלק בינהם באופן שווה - באם התשובה שלילית- מתחלק העזבון בין הנכדים - באם חלק מילדי המוריש נפטרו, אולם יש להם צאצאים- העזבון יתחלק באופן שווה בין כל הצאצאים שלהם - באם אין נכדים- עוברים למדרגה ב'.
2. - הורי המוריש בחיים- מתחלק העזבון בינהם שווה בשווה.
- הורי המוריש אינם בחיים- מתחלק העזבון בין האחים/ אחיות - באם אינם בחיים, בין האחיינים
- באם אחד מההורים נפטר- העזבון מתחלק באופן שווה בין ההורה אשר בחיים לבין היורשים הקרובים של ההורה שנפטר.
- באם אף אחד (הורים, דודים, בני דודים) אינם בחיים אזי, עוברים למדרגה ג'.
3. בדומה ל- א' וב' הבדיקה במדרגה זו מבוצעת לגבי סבו, סבתו וצאצאיהם.
במקרים בהם לא קיימים יורשים בשלוש המדרגות שתוארו לעיל אזי, המדינה מקבלת עזבון הנפטר.
חלקו של בן הזוג בעזבון:
חצי מהירושה - במידה ולמוריש יש ילדים או צאצאים או הורים. שני שליש - באם למוריש יש אחים או צאצאיהם בחיים או סבים וסבתות. כל הירושה - באם לא קיימים למוריש מישהו מהקרובים הללו.
עורך דין צוואות - צורות צוואה
ישנן 5 צורות לעריכת צוואה, אשר קבילות עפ"י הדין.צוואה בכתב יד:
צוואה הנכתבת כולה בכתב ידו של המצווה.הצוואה תכלול תאריך וחתימה בכתב ידו של המצווה. החיסרון בצוואה מסוג דא, הינו כי הינה פתוחה להתנגדויות, שכן צוואה זו חסרה מנגנונים (כגון עדים)להבטחת גמירות דעתו של המצווה והיות הצוואה נטולת השפעות חיצוניות.צוואה בעדים:
החוק אינו מגביל את דרישת הכתב לכתב מודפס או כתב יד דווקא כך שתיתכן צוואה בכתב הנכתבת בכתב ידו של מישהו אחר מהמצווה, גם אם אותו אחר משמש כעד לצווואה. בנוסף, אין הגבלה על שפת הכותב או סוג הכתב. בצוואה זו יש לציין את תאריך וחתימה בכתב ע"י המצווה.צוואה זו דורשת 2 עדים ועל המצווה להצהיר בפניהם כי זוהי הצוואתו ורצונו. באותו המעמד יאשרו העדים את רצון המצווה בחתימת ידם.
צוואה בפני רשות:
צוואה היכולה להעשות אף באמירת פה של המצווה וצריך שתאמר בפני רשות. הרשות הינה שופט , רשם של בית משפט , רשם הירושות ,חבר בית-דין דתי. הצוואה יכולה להעשות הן באמירת פה והן בהגשת דברי הצוואה בכתב על ידי המצווה עצמו לידי הרשות. כשהמצווה בחר באמירת פה- יירשמו דבריו ע"י הרשות וייקראו בפניו.בצוואה זו אין דרישה לחתימת המצווה או הרשות, בניגוד לצוואה בכתב יד וצוואה בעדים.
סוג זה של צוואה הינו החלש ביותר מבין סוגי הצוואות בכל הנוגע לאמיתות הצוואה ולגמירות הדעת של המצווה, והיא מבחינת אמיתות לכאורית בלבד כי האדם הנקוב בה ערך את הצוואה , כמו גם היום והמיקום בהן נערכה.
צוואה בעל פה/ שכיב מרע:
צוואה זו מיועדת אך ורק לאנשים הרואים את המוות לנגד עיניהם. כאשר המצווה חולה מאד (תשוש בכל גופו, אינו יכול להלך) או כאשר רואה עצמו מול פני מוות (סכנת מוות ממשית האורבת לו כגון חולה לב שמרגיש שהתקפת לב מתקרבת או חייל העומד לפני מבצע צבאי מסוכן מאד) במקרה אלו תקפה צוואה בעל פה.בצורת צוואה זו החוק דורש כי יהיו נוכחים שני עדים השומעים לשונו של המצווה כמו כן רישום האמירה על ידי שני העדים כולל ציון התאריך וחתימה של שניהם והפקדת הצוואה בבית משפט סמוך ככל האפשר למועד האמירה.
