משפחה ומעמד אישי

Slider

מזונות ילדים (כולל דין חדש)

מזונות ילדים – עפ"י ההלכות החדשות

בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 ביולי 2017 השתנה כל היחס למזונות ילדים ואופן חישובם באשר לילדים מגיל 6 ומעלה .

באשר למזונות עד גיל 6 נותר החישוב כפי שהיה בעבר – קרי עול התשלום הינו ברובו על האב כאשר צרכי הילד הבסיסיים עומדים כיום בין 1200 ₪ - 1600 ₪ בתוספת 30% מדור (עבור ילד 1 ), 40% מדור (עבור 2 ילדים) ו50% מדור (עבור 3 ילדים ומעלה). לכל זאת מתווספות מחצית הוצאות רפואיות חריגות ומחצית הוצאות חינוכיות חריגות.

כיום ולאחר בע"מ 919/15 נושאים ההורים יחדיו בחובת מזונות הילדים מעל גיל 6 עפ"י נוסחה חדשה לפיה מביאים בחשבון שני פרמטרים: האחד: יחסי ההכנסות בין ההורים והשני : יחס זמני השהות של הילד אצל כל הורה.

יצוין כי בפסיקות חדשות ניתן להבחין גם בהחלת הנוסחה החדשה על מקרים בהם הילד מתחת לגיל 6.

מזונות ילדים מעל גיל 6

כאשר היכולת הכלכלית של ההורים שווה לצד זמני שהות שווים – לא יהיה תשלום מזונות וכל הורה ישא בהוצאות הישירות עבור ילדיו כשהם בביתו , במחצית שווה בכל ההוצאות הבלתי תלויות שהות ובמחצית שווה בכל ההוצאות המשתנות (רפואיות וחינוכיות ). בעניין הוצאות המדור ישא כל הורה בעלות המדור של הילד בביתו.

במקרים בהם היכולת הכלכלית שונה או זמני השהות שונים - יבחן כל מקרה לגופו בהתאם ליחס הכנסות ההורים אל מול חלוקת זמני השהות- כך שכל הורה ישלם על הוצאות הילד באופן יחסי להכנסותיו בקיזוז זמני השהות. בעניין הוצאות המדור – יבחן במקרה זה כל מקרה לגופו. בעניין ההוצאות הבלתי תלויות והוצאות המשתנות יישא כל הורה באופן יחסי להכנסותיו.

תחולה רטרואקטיבית  על פסיקת מזונות

ישנן 3 גישות בבתי המשפט באשר לתחולה הרטרואקטיבית של ההלכה החדשה בנקבעה בבע"מ 919/15 .

הגישה הראשונה טוענת כי יש להבחין בין מקרה שבו דמי מזונות הילדים נקבעו בהסכם גירושין, לבין מקרה שבו דמי המזונות נקבעו על ידי בית המשפט במסגרת תביעת מזונות. על פי גישה זו, במקרה של הסכם בין הצדדים אין לאפשר תחולה רטרואקטיבית על מנת לכבד את התחייבות הצדדים בהסכם, בעוד שבמקרה של פסק דין שניתן בתביעת מזונות ניתן להחיל את ההלכה ולהפחית את דמי המזונות.

הגישה השנייה טוענת כי כל אב יכול לפנות לבית המשפט בתביעה להפחתת דמי המזונות  שנקבעו לו בעבר, מכוחו של הדין החדש וזאת ללא כל צורך להוכיח שינוי בנסיבות מאז נקבע סכום המזונות.

הגישה השלישית טוענת כי יישום ההלכה החדשה מסתכמת בהורדת רף הראייה הנדרש בהוכחת שינוי נסיבות בתיק מזונות סגור, כלומר, אם בעבר היה נדרש להוכיח שינוי מהותי, כעת,  די בשינוי קל בנסיבות כדי להביא להפחתת סכום המזונות.
 


עורך דין מזונות ילדים:

1. חיוב האב במזונות ילדיו
 חובתו העיקרית והבלעדית של אב הינה לכלכל את ילדיו כדי צורכיהם. אין אפשרות  לכפות על אב להיפגש עם ילדו, לגלות לו חיבה או לאהוב אותו- החובה היחידה הינה בפרנסתו. יודגש כי חובת האב לכלכל את ילדו עומדת בעינה גם כאשר אין ביכולתו הכלכלית של האב לעשות כן , כאשר אינו מתפרנס ואף אינו יכול לספק את צורכי מחייתו עצמו, כך גם במקרים כי האב הינו נכה והחי מקצבה בלבד- משמע מחוייבותו כלפי ילדיו קודמות לזכותו שלו.
יובהר כי עם השנים כורסמה הלכה זו וכיום לאחר הילכת "אוחנה" וצינבוי" - ישנה, במקרים מסויימים, התחשבות ביכולתו הכלכלית של האב.
מזונות ילדים מתחלקים לשני סוגים:
א. צרכים הכרחיים - בהם נושא האב לבדו ובאופן מוחלט.
מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו -מדור, צורכי חינוך, צרכים רפואיים. כמו כן חייב האב לשאת ולשלם דמי טיפול בילדים, בין שהאם מטפלת בעצמה בהם, ובין שמישהו אחר מטפל בהם, בהיותו זרועה הארוכה של האם.
חיוביה של האם פחותים ואינם מתייחסים כלל לצרכים ההכרחיים של הילדים.

ב. צרכים נוספים "מדין צדקה"- בהם נושאים ההורים יחדיו.
חוגים, שיעורי העשרה, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל, מתנות וכיוצ"ב הינם צרכים שאינם צרכים הכרחיים וניתן לחייב את האב בהם רק אם יש ביכולתו, ורק אם בעבר נהגו הילדים ברמת חיים כזו.

הסכום המינימלי שבית המשפט נוהג לפסוק לילד אחד הוא כ 1,150 ₪ כאשר לסכום זה נוספות הוצאות המדור.

במקרים בהם אין חילוקי דעות בין בני הזוג ביחס לגובה המזונות, מגיעים הצדדים להסכם לפיו סכום המזונות יהיה קבוע, צמוד למדד המחירים לצרכן, ויחול עד שהילד יגיע לגיל 18, ומגיל זה עד תום שרות החובה הצבאי כשליש מהסכום המוסכם. בהעדר הסכמה, חבות האב נגזרת בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו.

מזונות ילדים כוללים את כל צרכי מחייתם, כאשר הפסיקה מבחינה בין צרכים הכרחיים שהם חיוניים לקיומם של הילדים ובלעדיהם אי אפשר להתקיים, לבין צרכים שהינם מדין צדקה והם צרכים עודפים ויש לחייב בהם את האב רק אם ידו משגת. האב מחוייב במזונות ילדיו "לפי צרכיהם" ולא לפי "עושרו".

2. החיוב המשפטי במזונות הילדים החל על האב משתנה בהתאם לגיל הילדים:

עד גיל 6, חבות מזונות מוחלטת על האב, מדין תורה . מדובר בחיוב שאינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא  אך ורק בצרכי הילד.

בין הגילים 15-6 ממשיך האב לשאת לבדו בצרכים ההכרחיים, מכח תקנות חכמים ותקנות בי"ד (תקנות הרבנות  הראשית לא"י משנת תש"ד). אולם, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים.

מגיל 15 ואילך מדובר בחיוב מ"דין צדקה" בלבד, החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם הפנויות.

3. מזונות ילדים חיובה של אם להשתתף במזונות ילדיה הינו מדין צדקה בלבד

האם חייבת במזונות הילדים רק מדין צדקה ורק אם ידה משגת אחרי שסיפקה קודם את צרכיה ורק אם מוכח שהאשה אמידה ובעלת מצב כלכלי שפיר. אמידות נקבעת על פי הכנסה שוטפת ממשכורת והכנסה מפירות נכסים שונים (דמי שכירות).

4. מזונות ילדים בזמן שירות צבאי או שירות לאומי

ההלכה שנקבעה בפסיקה הינה, כי לגבי המשרתים בשרות חובה, יש לשלם 1/3 מסכום המזונות שנפסקו עד גיל 18. אין כל מניעה, להסכים על סכום גבוה יותר, ובמקרים רבים הדבר מוסדר בהסכם הגירושין. מנגד, בהחלט יתכן, כי בית המשפט לא יטיל חיוב מזונות בעת השירות הצבאי, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של האב או האם אינו מן המשופרים, או אם יסתבר כי החייל עובד, או בעל הכנסות מרכוש.

5. חובת המדור

על פי הפסיקה של האב לשאת ב - 30% שכר דירה כאשר מדובר בילד אחד, 40% כאשר ישנם שני ילדים, ו - 50% (ולעיתים גם 60%) מעלות שכר הדירה כאשר ישנם שלושה ילדים. כאשר האם אינה שוכרת דירה אלא רכשה דירה ומחזירה הלוואת משכנתא, נקבע כי גם במקרה זה ניתן לחייב במדור מאחר והחזר המשכנתא על דירה שנרכשה היא הדרך להבטיח את מדור הילד, יש התחשב במרכיב זה בפסיקת המזונות ויש לחייב את האב בחלקו של הילד בהוצאות המדור.

6. פסק דין מזונות

פסק דין למזונות לעולם אינו סופי, וניתן תמיד לפתוח את הנושא ולדון מחדש, בשל שינוי נסיבות מהותי שארע לאחר הגירושין. כאשר מדובר בהסכם גירושין בו ההורים הסכימו- בלא שהיה כל דיון בדבר מזונות הילדים - על סכום מזונות כלשהו, ניתן להגיש תביעת מזונות חדשה בשם הקטינים בבית המשפט (אף ללא שינוי נסיבות), לאור עקרון טובת הילד.

דוגמא לשינוי נסיבות מהותי: אחד מבני הזוג נישא מחדש ונולד ילד נוסף, פיטורין מעבודה, התעשרות פתאומית ועוד. בנסיבות כאלו יכולים אב או אם לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את סכום המזונות. בכל מקרה לא יפחית בית המשפט את המזונות לפחות מהמינימום הקבוע כיום בפסיקה.

7. הגשת תביעת גירושין בבית הדין הרבני- כריחת מזונות הילדים בתביעה.

אין לבעל כל אפשרות להכריח את האישה והילדים לדון במזונות הילדים בבית הדין הרבני, אפילו הקדים בתביעתו לבית הדין הרבני. הילדים אינם מנועים מלהגיש את תביעתם למזונות בבית המשפט לענייני משפחה. מזונות הילדים יכולים להיות נדונים בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמת כל הצדדים. גם אם האישה הסכימה לדון במזונות הילדים אך הילדים לא היו צד לאותו דיון, הם יוכלו להגיש תביעה נפרדת חדשה בבית המשפט.

מחפשים עוד מידע אודות עורך דין מזונות ילדים ? התקשרו עכשיו לפרטים נוספים.
עו"ד ענבר שמואלי אבואב | כתובת: התע"ש 20 (בית הפעמון) כפר סבא | טלפון: 077-7818811 | פקס: 077-7818812

Please publish modules in offcanvas position.

צור קשר
טלפון 077-7818811